ייבוש הוא השיטה הקלה ביותר לשימור פירות מחוץ לעונתם. מרבית הפירות מתייבשים היטב אם משאירים אותם באוויר פתוח יבש או תחת קרני השמש.
כשהנוזלים שבפרי מצטמצמים עולה ריכוז הסוכר הטבעי, עובדה שהפכה את הפירות היבשים למקור אנרגיה חשוב עבור אנשי העולם העתיק. הטעם המתוק שהעניקו הפירות למיני מאכלים ותבשילים היה אף הוא יתרון בעולם שטרם ידע את תהליכי הפקת הסוכר מקנה הסוכר. תפריטם של נוודים, סוחרים ונוסעים קדומים הורכב לעיתים קרובות בעיקר מפירות יבשים. תושבי ארצות חמות ויבשות ייבשו את הפירות באוויר הפתוח, מי שחי תחת שמיים לחים וקרים ייבש אותם על אש פתוחה או בתנורים.
בעולם ממוכן מגיעים מרבית הפירות היבשים מפסי ייצור תעשייתים. שמנים צמחיים אחראים למרקם הרך של הפירות, ולרוע המזל מרכיבים מפוקפקים אף יותר מעורבים בתהליכי קיצור משך הייבוש ושימור צורתם הנאה של הפירות.
מנהג אכילת פירות יבשים בט"ו בשבט התפתח דווקא בגולה. מכיוון שתנובת הארץ הטרייה נותרה בגדר חלום רחוק ובלתי מושג התפתחה מסורת של אכילת פירות יבשים. פירות יבשים אפשר לאכול כפי שהם, כחטיף טעים ועתיר אנרגיה, ואפשר לשלב במגוון מתכונים. במטבח הפרסי ובמטבחים הצפון אפריקאים עושים שימוש רב בפירות יבשים בתבשילי אורז ובשר, וטעמם המתוק אידאלי להכנת לפתנים, קינוחים ודברי מאפה.
כל הזכויות שמורות ל ח.א. מבשלים עם השף חיים כהן ועם ד"ר אלי לנדאו, קהילת אוכל, מתכונים, בישול ומאכלים של ישראל. אתר מבשלים מציג עושר רב של מתכונים, מאכלים, מדריך לבישול אוכל, טיפים איך להכין מתכון ספציפי, מידע על שפים מובילים ועוד. אין לעשות כל שימוש במידע באתר מבשלים אוכל באינטרנט ללא קבלת אישור מפורש בכתב לפי תקנון האתר.
