|
|
קטניות
קינואה
שם בלועזית: quinoa
"אם כל הדגנים" כינו בני שבט האינקה את הקינואה. אבל קינואה איננה דגן, וגם לא קטניה, אלא זרע של צמח ה"חנופודיום קינואה" ממשפחת הסלקיים.
|
|
|
הגרגיר הצנוע הזה הזין במשך אלפי שנים את השבטים בדרום אמריקה, ובקרב עם האינקה הגיע למעמד של קדושה. הספרדים, שאחראים להפצתם של חומרי גלם רבים שהתגלו בזמן הכיבוש האכזרי של דרום אמריקה, דווקא לא התרשמו ממנו והשתמשו בו כמזון לבעלי החיים.
בשנים האחרונות גילה העולם מחדש את הקינואה. הבישול הקל, הטעם האגוזי העדין המשתלב בטעמם של חומרי גלם אחרים והסגולות הבריאותיות – מקור חלבון עשיר בויטמין E ובברזל – קורצים ללב תזונאים, שפים ושוחרי טרנד הבריאות העולמי.
במטבח
מבשלים קינואה בדיוק כמו אורז: יחס שווה בין כמות הגרגירים לכמות המים, טיגון קל לפני ובישול של רבע שעה על אש נמוכה. הגרגיר הקטן תופח, הופך כמעט שקוף ומקבל מעין זנב לבן. הקינואה מצויינת למנות קרות וחמות בתוספת שמן זית ועשבי תיבול כמו נענע, כוסברה, שמיר או פטרוזיליה. כל ירק חי או מבושל משתלב נהדר, וגם פטריות, אגוזים, פירות טריים ומיובשים, אפונה ירוקה או תירס, נתחי עוף וטופו.
לקינואה אדומה ושחורה אותו טעם כמו לזו הלבנה ולכן ניתן לנצל את יתרון הצבע וליצור מנות ססגוניות מעוצבות. הקינואה האדומה מקבלת גוון חום לאחר הבישול, השחורה משתלבת נהדר עם ירקות כתומים כמו דלעת, בטטה ופלפלים או עם סלק, אפונה, קישואים, ירקות שורש לבנים ועשבי תיבול רעננים.
|
|
 |
סוגים/טעמים |
|
|
|
|
|
| פרסומות |
 |
|
|
|
|
|
6 מדרגים.
אין מדרגים.
