|
|
דגנים
תירס
שם בלועזית: Corn
שם נוסף: גרעיני תירס, קלחי תירס
פופקורן באמריקה, קורנפלקס באנגליה, נאצ`וס בדרום אמריקה, פולנטה באיטליה, ממליגה ברומניה, קלח על גריל בתאילנד ותירס חם בחופי ישראל. זה ברור, תירס הוא אחד הירקות הפופולאריים בעולם. אבל לא תמיד זה היה כך.
|
|
|
מכתב שכתב במאה ה-15 אדון איטלקי אחד, מרטירה ד`אנגיירה שמו, לנמען לא ידוע מלמד משהו על ימים אחרים. "קיבלתי במתנה מהאדמירל קולומבוס," כותב האדון, "גרעינים אחדים של סוג חדש של דגן. הגרעינים בצבע צהוב ואדום, והם מסודרים באופן מעורר הערצה על קלח משונה. אומרים שילידי האי מעבר לים הגדול טוחנים את הגרעינים הללו לקמח שממנו עושים לחם, צנימים ואפילו פוקאצ`ה," מתפעל הכותב, ומוסיף: "האדמירל קולומבוס מספר כי הילידים קוראים לדגן הזה מאהיקס."
והנה יוצא לדרך עוד סיפור קלאסי בהיסטוריה הקולינארית של המין האנושי: האצטקים מתחילים (עדויות ארכיאולוגיות מדברות על שימוש בתירס אצל האצטקים הקדמונים כ-3,000 שנה לפני הספירה), קולומבוס מגלה, אדמירל קורטז הספרדי מביא את התגלית לשימוש באירופה (בתחילה לברצלונה ולנפולי, שבאותה העת היתה קולוניה ספרדית), האיטלקים משכללים (בהתחלה הם משתמשים בו למאכל בהמות ולייצור שמן), ובמאה ה-17 הוא פורץ ללבה של תרבות האוכל.
קצת יידישקייט
תירס הוא לא רק אוכל. ליהודי רומא יש מנהג עתיק: שבועיים-שלושה לפני ראש השנה הם נוהגים להנביט גרעיני תירס בכלי חרס על מצע של צמר גפן ואדמה. הם מניחים את הכלי בשמש ומשקים מדי יום. הגרעינים נובטים מהר, ובארוחות החג של ראש השנה, יום כיפור וסוכות ניצב הכלי עם הנבטים המוריקים במרכז השולחן. אחרי החגים, כמו שאומרים, הם משליכים את נבטי התירס, באופן דומה למנהג התשליך, ומאחלים איחולים לשנה חדשה.
בשוק
תירס טרי מגיע, כידוע, בקלחים. כשהוא מאוד טרי וצעיר צבע גרגיריו בהיר לבנבן וטעמם מתוק. כשהוא מזדקן צבע הגרגירים יהיה צהוב וטעמם קמחי. התירס הצעיר מתבשל במהירות והקשיש מבקש זמן בישול ארוך. אם כך, הבחירה ברורה מאליה: עדיף צעיר ובהיר. בישול קלח תירס צעיר יהיה קל כשליקת ביצה. מכניסים את הקלח בשלמותו (אין צורך לקלף את העלים החיצוניים) לסיר שבו רותחים מים מומלחים קלות. מביאים שוב לרתיחה, מבשלים עשר דקות ומסירים מהאש. תירס בעל גרגירים צהובים יתבשל זמן כפול. דרך אחרת, ואפילו טעימה יותר, היא לצלות את התירס על גריל פחמים. קולפים אותו וצולים תוך סיבוב עד שהוא משחים מכל צדדיו. אוכלים בתיבול חמאה ומלח.
במטבח
מגרעיני תירס מייצרים, כידוע, חלק ניכר משמן הבישול בעולם, והוא מצוין לטיגון עמוק. גרעיני התירס, אחרי ייבוש וטחינה, הופכים לקמח שממנו מכינים במדינות אמריקה בעיקר מיני רקיקים, פיתות, חטיפים, לחמים ועוגות. באירופה מכינים ממנו בעיקר פולנטה, .
|
|
 |
סוגים/טעמים |
|
ראו גם: |
|
|
|
|
|
| פרסומות |
 |
|
|
|
|
|
אין מדרגים.
1 מדרגים.
