שם בלועזית: Tomato העגבנייה הגיעה לאירופה מדרום אמריקה במאה ה-14. היא נולדה כנראה באזור פרו-אקוודור-בוליביה, והיגרה למקסיקו הרבה לפני קולומבוס. האצטקים קראו לה טומאטל (tomatl), שפירושו בשפתם "נפוח". ומהטומאטל הזה התפתח בשפות מודרניות אחרות שמה העכשווי.
קולומבוס או אחד מאנשיו הביאו צמח עגבנייה לאירופה בתור קוריוז בוטני, ובספרי בוטניקה צרפתיים משנת 1760 מופיעה העגבנייה (כמו, אגב, תפוח האדמה) כצמח לקישוט. באותה שנה כתב בוטניקאי איטלקי, צווינגר שמו, מאמר על הצמח החדש והנאה, ובו סיפר כי נדהם לשמוע על אנשים שאוכלים את פירותיו המשונים.
בהיות העגבנייה בת למשפחת הסולנום (משפחת צמחים רעלנית המשמשת בעיקר להפקת תרופות), ראו בה האירופים בתחילה צמח רעיל. היוונים כינו אותה `ליקופרסיקון`, כלומר `משמידת זאבים` (מכאן שמה הלטיני - סולנום ליקופרסיקום).
להוותו של הבוטניקאי צווינגר, בשנת 1785 הופיע מאמר שצידד באכילת הפרי החדש, ואפילו עודד את עקרות הבית לנסות לבשל אותו. הגיבורים שהעזו לטעום עד אז את הפרי האדום אכלו אותו בלתי מבושל.
הפסטה והפיצה כבר היו קיימות אז באיטליה, ונאכלו בצורתן המאוד חיוורת. אבל בתוך כ-100 שנים הפכה העגבנייה לנדבך רציני בתרבות הקולינארית, ובעיקר בזו האיטלקית, והפסטות והפיצות הלכו והאדימו. באותן שנים התפתחו לא רק זנים חדשים בטעמים שונים, אלא גם מתכונים שעשו שימוש בעגבנייה בשלל צורות: טרייה, מיובשת, משומרת, ברוטב, כריבה, כתיבול פסטה, לאורז, לבשר, לדגים ומה לא.
באיטליה כינו את העגבנייה בכמה שמות: תפוח הערבים ( pomo dei mori ), כי מבחינה כרונולוגית היא הגיעה קודם לצפון אפריקה ולאחר מכן לאיטליה (המורים היו בני השבטים הערביים שחיו בצפון אפריקה במאה ה-14); תפוח האהבה (pomo d`amore), עקב סגולות מעוררות חשק שייחסו לה; תפוח זהב (pomo d`oro), בגלל צבעה (אדום נחשב למעורר החשק המיני). מכאן שמה האיטלקי - פומודורו.
בתחילת המאה ה-19 חזרה העגבנייה לצפון אמריקה כירק חביב, והאמריקאים תרמו אז לעולם את הפלא הקרוי `מיץ עגבניות`.
מה רצה אליעזר בן יהודה?
העם היהודי, בדומה לשאר עמי העולם, סלד בתחילה מהעגבנייה. יהודי מזרח אירופה כינו אותה `טרייפנה אפל`, כלומר `תפוחי טריפה`, והרבנים אסרו לאכול אותה. יחיאל מיכל פינס הגה את שמה העברי. הוא תרגם את הפומודורו האיטלקי בתחילה “לתפוח עגבים” ולאחר מכן ל`עגבנייה`, היא פרי האהבה.
השם החדש עורר את התנגדותם של דובריו שוחרי העברית, ובראשם אליעזר בן יהודה, שניסה להכניס את השם `אהבנייה` (בביתו קראו לירק המוזר `בדורה`, מלשון `בנדורה` בערבית), אבל העגבנייה של פינס תפסה, אולי בזכות שירו האלמותי של המשורר יהודה קרני, שעלה ארצה בשנת 1921 וחיבר את `שירת העגבנייה`:
`הי, הי, הי,/ ארצנוענייה/ זמרי נשמת כל חי/ שירת עגבנייה// עגבנייה, עגבנייה,/ תמול אך באנו באונייה/ וכבר הצצת מחמיצה/ מסלט ומקציצה/ גילה, רינה, חדווה, דיצה/ כי הצצת מחמיצה.`
סל התרופות
העגבנייה נהדרת מבחינה בריאותית. כשהיא טרייה היא מלאה בוויטמין a; וזו המבושלת גדושה בוויטמין c ובחומרים נוגדי חִמצון, שמגנים על עורקי הגוף ונלחמים בסרטן. העגבניות דלות בקלוריות, ומשפרות מאוד את עיכול העמילן המצוי בפסטה או באורז. מכאן שתיבול פסטה ברוטב עגבניות אינו נובע רק מהעדפת הטעם.
בשוק
העגבנייה היא פרי קיצי. פלאי מדע החקלאות גורמים לה להיות בשוק כל השנה, אבל מיטב טעמיה באים לידי ביטוי בקיץ, ואז (זה מתחיל באביב) רוכשים אותה לשם עשיית רטבים ותרכיזים.
אם מתכוונים לקנות עגבניות לבישול, יש לבחור את המוארכות (תמר או מוני מייקר). הן צריכות להיות שלמות, קשות למגע ולא מאוד בשלות. עגבנייה מאוד בשלה נוטה להפוך לחומצית ותגרום לרוטב לתסוס.
אם הכוונה לבשל את העגבנייה לרוטב מרוכז (מתכונים בהמשך), כדאי לבחור את העגבניות הקטנות והאדומות. הכי טוב, עגבניות שרי גדולות יחסית ובשלות מאוד.
לסלט הכי מתאימה עגבנייה עגולה. לא לפחד מעגבניות ענקיות. העגולות תהינה תמיד טובות לסלט, או אפילו למילוי. יש לבחור את השלמות, ללא פגמים או פצעים, שתהיינה נוקשות למגע.
במטבח
מיטיבי לסת נוהגים - בין אם זו עגבנייה לסלט ובין אם זו עגבנייה לבישול - לקלוף אותה ולהסיר את הגרעינים. הקילוף נעשה על ידי טבילתה במים רותחים למספר שניות. אז הקליפה נפרדת בקלות בעזרת סכין חדה. את הגרעינים מסלקים על ידי חיתוכה של העגבנייה לרבעים, ובעזרת אותה סכין מסירים את לבה על גרעיניו.
אנחנו נוהגים בדרך כלל להותיר את העגבנייה שלמה על קליפתה וגרעיניה.
תוצאות חיפוש של מתכונים - עגבנייה:
( 1 - 10 ) מתוך 246
- ממויין לפי ציון משוקלל
חצאי חצילים ממולאים - מתכון עורך אלי לנדאו
חוצים את החצילים לאורכם וחורצים את בשרם שתי וערב. במחבת גדולה מחממים ארבע כפות שמן זית ומטגנים בו את שיני השום. כשהשום...
מה-29/03/07
| זמן: 00:06:45.9 |
צפיות: 327
3 מדרגים.
פסטה ועדשים - מתכון עורך אלי לנדאו
בסיר גדול מטגנים את הבצל, השום והפלפלון עד שהבצל מתחיל להזהיב. מוסיפים את העגבניות ומערבבים. מתבלים במלח ופלפל. מביאים...
מה-29/03/07
| זמן: 00:01:59.6 |
צפיות: 1057
2 מדרגים.
פסטה עם פלפלים - מתכון עורך אלי לנדאו
אופים את הפלפלים (כמתואר ב"עץ המרכיבים") אחרי שלב הקערה המכוסה בניילון נצמד ומעבירים את הפלפלים למסננת המונחת על סיר או...
מה-29/03/07
| זמן: 00:05:31.2 |
צפיות: 288
אין מדרגים.
ספגטי בפסטו רוקט - מתכון עורך חיים כהן
הרוטב:
מכניסים את הרוקט, הגבינה, הגרעינים, הצלפים, שן השום, שמן הזית, המלח והפלפל (כל מרכיבי הרוטב) לבלנדר או למעבד מז...
מה-29/03/07
| זמן: 00:01:55.2 |
צפיות: 815
3 מדרגים.
עגבניות ממולאות בחציל - מתכון עורך חיים כהן
מסירים את כיפת העגבניות (הצד העליון המחובר לגבעול). בעזרת כפית מרוקנים את תוכן העגבנייה, אבל לא לגמרי. מותירים חלק גדול...
מה-29/03/07
| זמן: 00:04:55.0 |
צפיות: 499
4 מדרגים.
קיצ'רי (אורז עם עדשים אדומות) רחל מורדוך
שוטפים את האורז עם העדשים ומשרים אותם במים חמים.
מטגנים שאת שיני השום בסיר טפלון עד להזהבה. תוך כדי הטיגון מוסיפים את ...
מה-25/02/08
2 מדרגים.
מרק שפונדרה עם סלק - מתכון עורך אלי לנדאו
גרסה אישית לבורשט הרוסי...
מה-29/03/07
| זמן: 00:02:51.6 |
צפיות: 362
כל הזכויות שמורות ל ח.א. מבשלים עם השף חיים כהן ועם ד"ר אלי לנדאו, קהילת אוכל, מתכונים, בישול ומאכלים של ישראל. אתר מבשלים מציג עושר רב של מתכונים, מאכלים, מדריך לבישול אוכל, טיפים איך להכין מתכון ספציפי, מידע על שפים מובילים ועוד. אין לעשות כל שימוש במידע באתר מבשלים אוכל באינטרנט ללא קבלת אישור מפורש בכתב לפי תקנון האתר.
3 מדרגים.
2 מדרגים.
אין מדרגים.
