|
|
ירקות
דלעת
שם בלועזית: Pumpkin
משפחת הדלעת (שעמה נמנים גם בני דודיה - קישוא, מלפפון, אבטיח ומלון) הגיעה לאירופה מאזור מרכז אמריקה, אבל ללא המריבות, האהבות והשנאות שאפפו את הגעתם של העגבנייה, תפוח האדמה והתירס.
|
|
|
הדלעת המתקתקה התקבלה באהדה עצומה. פתאום התברר לאירופים שיש אוכל מתוק בלי שהוסיפו לו סוכר (באותן שנים עדיין לא המציאו את הפקת הסוכר מסלק, והסוכר המוכר היה סוכר קנה, שהגיע לאירופה מהאיים הקריביים והקנריים והיה יקר מאוד).
עד מעט לפני מלחמת העולם הראשונה שימשה הדלעת מעין מזון מהיר. רוכלים אפו אותה בתנור, ואז יצאו לרחוב ומכרו חתיכות מעדן מתוק. גרעיני הדלעת הלבנים שימשו את האזרחים בדיוק כמו בימינו, לפיצוח (רק שאז לא פיצחו לפני מסך הטלוויזיה).
אבל לא רק מזון מהיר. במאה ה-16 שימשה דלעת מרוקנת כמכל לאבקת שריפה; כמכל מים (מימייה) וכמצוף. אצל האמריקאים המודרניים, בארצות-הברית, מככבת הדלעת כפסל "מפחיד" בחג המסכות. אנחנו מעדיפים לבשל אותה.
|
|
|
|
|
|
|
|
| פרסומות |
 |
|
|
|
|
|
