{{ לאפונה הפשוטה, שהיום היא בעיקר קפואה, יש היסטוריה מפוארת. במיתולוגיה הנורדית היא שימשה אחד המאכלים האהובים על אל הרעמים טור (THOR), ועד היום נהוג באזורים מסוימים בגרמניה לאכול אותה פעם בשבוע ב"יום טור", THORS DAY הלא הוא THURSDAY, יום חמישי.
האפונה היא מזון כה עתיק, עד שמומחים לבוטניקה חלוקים באשר למקורה. בדרך כלל סבורים שהאפונה נולדה במזרח הקרוב. אפונה יבשה התגלתה בפירמידות, מרק אפונה נמכר ברחובות אתונה העתיקה, ואפונה מטוגנת נמכרה לצופים – במקום פופקורן – בתיאטראות ברומא. האפונה הטרייה המתוקה תורבתה רק במאה ה-16, דבר שהוביל לאכילת אפונה בלתי מבושלת. האפונה הגיעה לאמריקה בזכות קולומבוס, שנטע אותה באי איזבלה ב-1493. האינדיאנים קלטו אותה בהתלהבות.
אפונת השדה היא אפונה יבשה ואפונת הגינה המתוקה היא זו שנמכרת לנו, טרייה או קפואה. לא מומלץ לקנות אפונה משומרת: הערך התזונתי והצבע אבדו בזמן הבישול, וטעמה כמעט שלא מזכיר אפונה אמיתית. עוד זן שכדאי להכיר הוא האפונה הסינית – תרמילים בצבע ירוק עז, הנמכרים עתה טריים. 100 גרם אפונה טרייה מאודה מכילים כל טוב: 84 קלוריות (אפונה סינית עם התרמיל ממש דיאטטית – 42 קלוריות). אפונת הגינה הצעירה (או הקפואה) משתלבת כמעט עם כל דבר, אך יש לה טעם עדין במיוחד.
היא כל כך מתוקה, שאפילו שווה, למען החוויה הקולינארית, לעמוד ולקלף אותה. משתמשים בה סמוך למועד הקנייה, כדי למנוע הפיכת הסוכר הטבעי הטמון בה לעמילן. אפשר לאדות אותה בתוספת נענע (שילוב קלאסי), ולהוסיף אותה למרקים (או לעשות ממנה מרק), לתבשילי בשר, לסלטים, לפסטות ולפשטידות. }}
|
