|
|
ירקות שורש
שומר
שם בלועזית: Fennel
שיח ים תיכוני הידוע מאז מתמיד. הרומאים, שחיבבו מאוד את טעמו האניסי, הביאו את השומר לקדמת הבמה הקולינארית ועשו גם שימוש פרמקולוגי (תרופתי) בזרעיו.
|
|
|
האמונה שהתפתחה תחילה ברומי ומאוחר יותר באיטליה ובצרפת הייתה כי חליטת זרעי שומר מביא המזור לכל תחלואי הקיבה - מבחילה ועד לכאבי בטן. נראה שיש מן האמת באמונה הזו, ובכל מקרה יש בה טעמים.
השומר צומח בכל דרום אירופה ובכל ארצות הים התיכון. שומר פרא גדל בארץ ישראל בעיקר באזור המרכז, ועליו הריחניים יכולים להוות תוספת לכל תבשיל או סלט. ואפילו לפסטה. במקרה זה מבשלים את עלי שומר הפרא יחד עם הפסטה במים. במחבת ליד מטגנים בשמן זית כמה שיני שום. מוסיפים עגבניות ומבשלים רבע שעה. בסוף מסננים מים ושומר ומערבבים את הפסטה עם רוטב העגבניות. הטרחה הכי גדולה במתכון הזה היא היציאה לאחו ללקט עלי שומר.
בשוק ישנם שני סוגי שומר: אלה הפחוסים והמוארכים ואלה המעוגלים והרחבים. באיטליה קוראים לסוג הראשון זכרים ולשני נקבות. עלי הזכרים נוקשים וסיביים, והם יתאימו יותר לבישול. עלי הנקבות רכים יותר וטעמם מתקתק. הם נוחים יותר ללעיסה ולעיכול, ולכן משתמשים בהם לסלט.
|
|
|
|
|
|
|
|
| פרסומות |
 |
|
|
|
|
|
