לבשל עם אמא עירקית דיגיטלית

ב-2006 חלפו ארבע שנים מאז ראה היוואה קיי, גולה פוליטי עיראקי ממוצא כורדי, את אמו. הגעגועים לאם - שהתנקזו למרחב הביתי של המטבח, לזכרונות על הבישול המשותף ולטעמם של התבשילים הכורדים המסורתים – הפכו למיצג אמנותי. היוואה ביקש מחברים שנותרו בעיראק להתקין בביתה של האם מחשב וציוד לשיחת וידאו, ותחת עינה הפקוחה של האם הדיגיטלית על הצג הכינו הוא וחבריו לאקדמיה לאמנות במיינץ סיר של עלי גפן ממולאים. ההוראות, שניתנו בזמן אמת על ידי האם בכורדית, תורגמו לגרמנית על ידי היוואה והאירוע המתועד הועלה לאחר מכן לרשת (עם כתוביות באנגלית). מאז התקיים המיצג הזה עוד חמש פעמים, במקומות ובהקשרים שונים. ב"לבשל עם אמא 2007", שנערך במסגרת התערוכה "בבילון" במוזיאון פרגמון בברלין, הצטרפו לשיחת הוידאו המקוונת של האם והבן משתתפים נוספים, שתרגמו את הוראות הבישול לשפות נוספות ולבשלנים חובבים אחרים ברחבי העולם, מצויידים מבעוד מועד ברשימת המצרכים הדרושים. מעין מגדל בבל רב-לשוני שביקש לבדוק האם הגבולות של "אומת האמהות" רחבים יותר מגבולות לאומיים-פוליטיים.

מי שיצפה בסדרת הסרטונים של הפרוייקט ביוטיוב יראה איך מתפוגגים הספקות בדבר ממשות הישות האינטרנטית שעל מסך המחשב. הניסיון לשחזר את דפוסי מערכת היחסים האינטימית עם האם הדיגיטלית עולה ככל הנראה יפה. היוואה, צייתני ומנומס כראוי לבן השוהה בנוכחות אמו, ממלא בהכנעה אחרי ההוראות לביצוע המתכון הלא מוכר וסופג גערות תובעניות מוכרות בנוסח "מה אתה עושה?! יש לי תחושה שאתה שורף משהו!". באירוע האחרון, שנערך לפני חודש באיטליה, כבר הכריחה אותו האם לקנות מצלמה זעירה נוספת, כדי שתוכל לבדוק בעזרת צילומי תקריב מדוקדקים האם הקובה הוכן לשביעות רצונה.