ענת

כששואלים אותי מה את עושה? אני עונה כך וכך, כששואלים ומה בעלך סליחה בן זוגך?  עונה טבח, ומיד  מקבלת חיוך מאוזן לאוזן מבט זגוגי בעיניים ואמירות כמו את מסודרת... בטח את לא צריכה לבשל ... או שואלים מי מבשל את או הוא? לכל אלה  עונה מצטערת, אני המבשלת כרגיל הסנדלר הולך יחף...  יש לנו בדיחה בבית אשת הטבח הולכת יחפה... ואפרופו כשפונים אליו בעצה למתכון הוא מיד מסתכל עלי ואני מנדבת את המידע תוך כדי ציחקוק.

אבל  שתדעו  יש לו לשון לתפארת והוא הטועם הראשי, כשאני צריכה להכין סעודה לחג או לסתם ארוחה הוא טועם מהכל ומתקן תיבול וזה  רבותי כל התורה! שהרי לקצוץ, לטגן, למלא, לבשל, לצלות הכל נכון, אבל מי שטועם הוא הוא האדם החשוב.

ואכן לשונו של אישי אף פעם לא הכזיבה בסעודות ואירוחים לרוב  תמיד קוצרת תשבוחות,  לו רק ידעו אורחי היקרים מי הקריב את חיכו למענם...