|
יפים היה חבר טוב שלי. הוא היה קטוע רגליים וטיפס על ידיו לדירתי בקומה השנייה בכל יום חמישי, כדי להשתתף בפרלמנט הבישול שהתכנס בביתי. הוא נולד בסוחומוי שבגרוזיה, בילה את ילדותו המוקדמת ברוסיה ועלה לקטמון בירושלים. החברים קראו לו "הספוג" - בגלל שספג כל חייו. בין הדברים הרעים שספג (התעמרות של גרושתו, בנותיו, מחלת בירגר שקטעה את רגליו ומחלת סרטן שקטלה אותו והוא רק בן 48), ספג יפים גם מאכלים וסיפורים רבים.
יפים התגלגל לשוק ובחר את הפלפלים והגמבות במבחר צבעים, הכניס אותם לתנור ובזמן שנאפו וציקצקו- קצץ ראש שום עד דק. הוציא את הפלפלים מהתנור (נזהר שלא יטפטפו-כי הסוד שלו היה המיץ המבושל שבתוכם) והכניס אותם לשתי שקיות ניילון כדי לשמור על חומם.
אחרי חצי שעה, קילף ורוקן לתוך הכלי את תוך הפלפלים, כולל הגרעינים וחתך את הפלפלים לרצועות דקות, הוסיף את השום בזק מלח לימון וקצת שמן סויה, סגר את הכלי וטילטל את הכלי , כדי שכל המרכיבים יתערבבו. הכניס למקפיא לעשרים דקות, טילטל שוב ואחרי עשר דקות נוספות אפשר היה לאכול את המעדן הנפלא הזה.
אני אהבתי את המאכל הטעים הזה עם גבינה בולגרית ולחם שחור טרי שאסף את הרוטב .
|
הוסף תגובה
