טיול יין באזור יואב יהודה

נכתב על ידי: רונית ורד עודכן ב: 06/04/08

אל האזור הזה, שנודע עוד בתקופת המקרא באיכות ענביו ויינותיו, נוטים כולם לטייל דווקא בחורף, כאשר גבעות הגיר של גזר סיידון, החלק הצפוני של יואב יהודה, מתכסות במעטה ירוק והדרכים אינן מאובקות וצרובות שמש. אבל בלוח השנה החקלאי מסומן דווקא הקיץ כעונתו הגדולה של האזור, עת נמכרים בשולי הדרך פירות מתוקים, הענבים מבשילים בכרמים ועונת הבציר בעיצומה.

הנימפות חשופות החזה נעלמו כבר מזמן, גם בנות ישראל כבר לא יוצאות במחולות אל הכרמים לבושות בלבן. בני ישראל מפקידים היום את מלאכת הבציר בידיהם האמונות של פועלים תאילנדיים שתקניים עטופים בכובעי צמר, או בידיהם של בדואים ובדואיות, מונהגים על ידי קבלני עבודה. ועדיין, עונת הבציר היא עונה שכדאי בה בה במיוחד לצאת אל האזור החקלאי הזה. כל יין המיוצר בו משקף לא רק את בית הגידול אלא גם את האנשים העוסקים בהכנתו. המסלול המוצע כאן הוא רק אחד מאינספור המסלולים הקיימים בדרך היין של האזור. הביקור במרבית האתרים מצריך תיאום מראש, וכדאי לבדוק אתם אפשרות של הכנת ארוחות קלות, כי מסעדות ראויות עדיין לא הצטרפו לתוואי דרך היין. . דבש ושמן זית במשפחת מנחם מייצרים דבש ושמן זית כבר שנים רבות, אבל כמו חקלאים רבים אחרים לא מצאו בשנים האחרונות איפה למכור את תוצרת המשק. חילף מנחם הקים מרכז חקלאי קטן שבו מיוצרת ונמכרת התוצרת המשפחתית, ולידו בוסתן פרי וירק יפהפה בן עשרות דונמים לקטיף עצמי. אל אבני הריחיים של בית הבד הקטן הצטרפה מכונה לייצור טחינה שהובאה מסוריה, מזקקה לייצור ליקרים ועראק, מטחנות קפה ותבלינים וכלים חקלאיים עתיקים. ילדים ישמחו לשחזר את חווית ייצור היין בעת העתיקה ולדרוך ברגליהם ענבים טריים בגת שבחצר. המשפחה כולה תשמח לשוטט בבוסתן היפהפה – ערוגות ירק, סוכות פסיפלורה, 13 סוגי רימונים, 16 זני תאנים ועוד עשרות עצי פרי מכל רחבי העולם. מי שאינו סובל מחסך בחיי כפר יכול רק לקנות את המוצרים, שטיבם לא אחיד, בחנות המפעל. מלוא הטנא, ליד כרמי יוסף, 08-9797039, 050-7990097 אבות ייצרו יין 1 היום, כשקיימים בארץ עשרות, אולי מאות, יקבי בוטיק, ובכל רגע פותח כורם או חובב יין יקב זעיר חדש, נראה קיומם של יקבי הבוטיק מובן מאליו. אבל בתחילת שנות השישים, ב"ארץ הקרפיונים, התריסול והשיכונים", כפי שכינה אותה אז עמוס קינן, צריך היה להיות משוגע, רומנטיקן, או לפחות נון קונפורמיסט כדי לפתוח יקב בוטיק. הישראלי הממוצע שתה אז ליטר יין בשנה. זאת בהשוואה ל-8 ליטר יין שהוא צורך היום, לאחר מהפיכת היין של שנות השמונים. וגם המספר הזה נחשב לנמוך למדי ביחס לאיטלקי או לצרפתי, השותה כ-50-70 ליטר יין בשנה. בשוק היו קיימים כמעט אך ורק היינות של היקבים המסחריים הגדולים, כמו יקבי אליעז (בנימינה) וכרמל מזרחי. ב-1964 פתחו אלכס טל, נתן הוכברג ואמיל שנברגר את יקב כרמיה (מקווה ישראל), אחד מיקבי הבוטיק הראשונים בארץ. היקב הזה שרד כמעט עשור, עד 1973, ונסגר לאו דווקא בשל חוסר הצלחה, אלא בגלל מחלוקת בין השותפים. אמיל שונברגר היה היינן. הללה, ואלכס טל הביאו אתם את ענבי הכרמים מאזור גזר סיידון ונתן הוכברג, בנו של של נתנאל הוכברג - מורה מיתולוגי לחקלאות, מחבר ספרים על הגפן ויוצר זנים חדשים - הביא עמו נדוניה יוצאת דופן: את המבנה העתיק של יקב מקווה ישראל. יקב מקווה ישראל הוקם על ידי קרל נטר כבר ב-1870, עוד לפני שפתח הברון את היקבים הגדולים בראשון לציון ובזכרון יעקב. לאחר 45 שנות פעילות נבלע גם היקב הזה לתוך יקבי כרמל מזרחי וחדל לפעול. מרתפי האבן הגדולים, שנחצבו בסלע על ידי בנאים סיציליאנים על פי תכנית מדוקדקת שהתוו בעלי מקצוע צרפתים, שימשו מאז כמחסנים. היין המפורסם ביותר שייצרה החבורה הנועזת שחידשה את ימיו המפוארים של יקב מקווה ישראל היה ה-Vin Fou, יין משוגע, בלנד של קריניאן וגראנש מאזור כרמי יוסף. אבל היה גם את ברנדי קרל נטר, קרל נטר ברוט, ורמוט שיוצר מענבי מקווה ישראל, פורט ויינות נוספים – סדרות קטנות וממוספרות של בקבוקים שתוויותיהם צויירו על ידי תומרקין, ברנשטיין ואמנים ישראלים אחרים. החבורה הזו יסדה גם את "מועדון השבת החמישית", מפגשים קבועים של אוכל טוב ונהרות של יין, והשתתפה בארוחות השחיתות של מסדר אבירי הגריל, שתפריטיהן המהודרים הודפסו בקפידה על נייר מהודר וכללו מנות כמו מרק "שוט השור", דג זאב הים העולה מטבילה ברוטב הולנדי ו"רקיעי עגל" נוסח לוקולוס. דובי טל, בנם של הללה ואלכס, יושב היום בחווה יפה ליד כרמי יוסף עם בני משפחתו, מגדל מטעי פירות יפהפיים וענבי מאכל ויין, ומייצר כ-10,000 בקבוקי יין בשנה תחת השם "רד פואטרי". הלך הרוח הרומנטי שעבר בתורשה מתבטא לא רק בשם הפיוטי, אלא גם בשעווה צרפתית, עשויה משרף עץ אלון, המשמשת להטבעת חותמית ידנית על כל בקבוק ובקבוק, וחידוש המסורת של הוריו בנושא שימוש באמנות ישראלית לתוויות. את פני הבאים מקדמים פה באופן הידידותי בו מקדמים יקבי הבוטיק הקטנים בחו"ל את פני הנוסעים בדרכי היין – שולחן קטן במשרד הצנוע ועליו צימוקים נהדרים שיובשו בשמש באופן טבעי, כוסות של יין לטעימה וקערת פירות טריים. השבוע היו בה ענבי מוסקט אלכסנדרוני ירוקים-צהבהבים; אחרוני האשכולות כבדים בצבע ארגמן של פליים סידלס, אחד מזני ענבי המאכל הטעימים ביותר שיש בנמצא, שהשמש משחקת איתם משחקי אור וצל היאים לכן ציירים; ועל הגפנים השתרגו ענבי סתיו שחור, שיגיעו למלוא המתיקות רק בסוף נובמבר. מי שיגיע בשבועות הקרובים יזכה לטעום גם את הגויאבה התאילנדית נטולת הריח. יקב רד פואטרי בחוות טל, כביש 44, 500 מטר דרומית לצומת פדיה, 08-9210352 אבות ייצרו יין 2 מסביב בוצרים הפועלים אשכולות של יהלומים שחורים-סגולים קטנים לתוך קופסאות קטנות, והטרקטור מסיע אותם לקראשר שברחבה הקטנה שלפני היקב. את ענן הריח הנפלא שמתפשט ברחבה, של הענבים הטריים הנסחטים, מנסים ביקב ברבדו ללכוד בבקבוקים. פרופסור עודד שוסיוב עשה את הדוקטורט שלו במעבדה של פרופסור בן עמי ברבדו, אחד המומחים הנודעים בעולם בתחום חקלאות הגפן, בנושא הארומה של היין. ביקב המשותף שלהם הם מיישמים את הידע שצברו במשך השנים ובעיקר מנסים לשמר בתוצר הסופי את הארומה הראשונית והטבעית של הפרי, בתהליך ייצור יחודי ליקב. האחראי על הכרמים הואי צבי שוסיוב, אביו בן ה-80 של עודד, שעבד בחקלאות כל חייו, ויש שם ביקב המשפחתי הזה גם נשים, אחים, בנים ונכדים – כולם שותפים, בדרך זו או אחרת למלאכת העשייה ביקב, כולם בנים לכמה ממשפחות הכורמים הותיקות בארץ, וקשורים ביניהם בקשרים מסועפים של ידידות ומשפחה. ביקב ברבדו עושים, חיים ונושמים יין, אבל גם מדברים על יין- בפשטות נעימה ועם הרבה ידע. באירועי הטעימות שעורך היקב תמיד ניתנת גם הרצאה, בדרך כלל מפי הפרופסורים, והישיבה תחת הפרגולה היפהפיה מוקפת הכרמים, לעת שקיעה עם כוס יין ביד, היא אחד מהתענוגות היותר נעימות שמציע עולם היין הישראלי. היקב פתוח לביקורים בכל יום שישי הראשון של כל חודש, ועכשיו אפשר גם לטעום את ההוירינגר שרדונה ממיכלי התסיסה - ספק מיץ, ספק תירוש צהבהב, ריחני וטעים להפליא - שבשלב זה, שבועיים-שלושה לאחר תחילת תהליך התסיסה, מכיל כבר 6-7 אחוזי אלכוהול. בכפרים הקטנים הסמוכים לוינה, שברבות השנים סופחו למטרופולין, מוכרים את היין החדש הזה מדי שנה, והפונדקים המוכרים אותו מסומנים על ידי תליית ענפים ירוקים מעל דלת הכניסה. יקב ברבדו, ליד כרמי יוסף, 08-9286098 האבות השיכורים איש לא יודע לשחזר במדויק את טעמו של היין ששתו אבותינו הקדמונים, אבל חישוב שנערך על פי צפיפות הכרמים ומספר התושבים באזור העלה שבתקופה המקראית צרכו כאן בסביבות 300 ליטר לאדם בשנה. קיבולת השתייה האגדית הזו היתה אפשרית מכיוון שהיין נמהל אז במים, יש הטוענים אפילו ההיפך – מים נמהלו ביין כדי לטהרם ולתת להם טעם טוב יותר. כך או כך בזכות המהילה לא הסתובבו אבות אבותינו שיכורים כדבעי, אם כי תחושת הביסום הקלה אולי הולידה את היצר, או את הסיפורים על מעשי נאפופים בכרמים. בתל גזר, מקום משכנה של העיר הקדומה גזר, נמצא לוח גזר, הכתובת העברית העתיקה ביותר שהתגלתה, המציינת את מניין חודשי השנה ואת מחזור העבודות החקלאיות המתרחשות בהן. גם לפני 3000 שנים עסקו כאן בדיוק באותן עבודות - תמוז ואב "ירחו זמר", חודשי זימור הגפנים, אלול "ירח קץ", תקופת קטיף פירות הקיץ. הלוח כבר מזמן לא כאן כמובן, הוא נלקח לאיסטנבול. לוח השחזור שהוצב על ידי רשות הגנים הלאומיים נלקח על ידי פושטי המתכות, או סתם חובבי החרבת שלטים באתרים ארכיאולוגיים, אבל הטיול בגן בין החורבות וסלעי הפולחן הכבירים מרתק גם כך. גן לאומי תל גזר, ליד כרמי יוסף, 02-5006261 להסיר את הכובע אייל רותם, איש דק וגמיש איברים, מטפס אל הגשר הניצב מעל מיכל התסיסה הפתוח. בעזרת מוט ארוך הוא מבצע כמה פעמים ביום את המלאכה המפרכת של ערבוב ה"כובע", שכבה מוצקה של חרצנים, קליפות, גבעולים ועוקצים הצפה מעלה על פני התירוש. לכובע של ענבי הסירה יש גוון שחור משחור, והערבוב חושף את התערבלות הזרמים הארגמניים של הנוזל שמתחת. פעם, לפני היות המיכלים הסגורים ושיטות השאיבה, היו עושים יין רק כך, בשיטה חצי פרימיטיבית. אחר כך מתיישבים אנשי היקב הקטן לארוחת בוקר על המרפסת, תחת קשתות האבן של המבנה הערבי הנטוש ששופץ להפליא, וסועדים את ליבם עם פיתות טריות, לבנה, שמן זית ופלחי עגבניות טריות. לחיים יש קצב אחר במקום המבודד והנסתר הזה, המשקיף אל הנוף היפה של הרי ירושלים השבים ומתכסים בכרמי גפנים משתרגות. הגת העתיקה בחצר היקב מזכירה אף היא את תרבות היין המקומית ששיגשגה באזור לפני הכיבוש המוסלמי, שלא ראה בעין יפה את תענוגות היין. האמת היא שבקלו דה גת לא עושים חיים קלים למבקרים. מתמקדים פה בעשיית יין, לאו דווקא בהסברים לתייר המזדמן, הביקור מצריך תיאום מראש, הטעימות בתשלום, וגם מחירי היינות הופכים את הביקור ביקב לחוויה השמורה לאוהבים ולמי שהפרוטה מצויה בכיסם. מי שבכל זאת ימצא את עצמו טועם מן היינות או יורד לאחד ממרתפי היינות היפים בארץ, עתיד ליהנות מהמפגש עם האנשים, מפילוסופית היין הייחודית ומהיינות אשר מייוצרים בצלמו ובדמותו של היינן המרשים . קלו דה גת, ליד מצפה הראל, 02-9993505

הוסף תגובה