את ארצ'ה בנו על ראש צוק נישא, כדי לברוח מהחום הלוהט שבמישור. יש האומרים שהצאצאים המובסים והרדופים של טרויה היו הראשונים להתבצר במעלה ההר, ויש הטוענים ש-42 הכנסיות ועשרות המנזרים המצויים בעיירה הקטנטונת הזו נבנו על מנת להמלט מאש הגיהנום. ארצ'ה הפכה לבירת המרציפן המקומית הרבה בזכות אותם מנזרים, ששימרו את את דרכי ההכנה המסורתיות של הממתקים העשויים מבצק השקדים. את עצי השקד הביאו לאי היוונים, את קנה הסוכר הביאו הערבים, ודרך חלון צר שבשערי המנזרים ניתן היה להושיט את היד עם מטבעות הכסף ולקבל תמורתן מאפי מרציפן מרהיבים, שאחד מהם מכונה עד היום בעגה המקומית "השדיים של הבתולה". הכנסייה עצמה היתה אמביוולנטית ביחס לפנטזיות הצבעוניות שייצרו הנזירות החסודות מאחורי שערי המנזר, וחוקקה חוקים שהגבילו את ייצור המרציפן בימים קדושים, כדי לא להסיח את דעתן של מי שהקדישו את גופן לאל.
הקונדיטוריה של מריה גרמטיקו, שהתחנכה בבית היתומות של מנזר סן קרלו, היא הידועה מבין הקונדיטוריות הרבות שבעיר. מי שישב בבית הקפה המצוייץ שלה, יחד עם קשישי העיירה, יוכל להתענג ראשית על שני קינוחים סיציליאניים מפורסמים – הקנולי: בצק ממולא בקרם ריקוטה, וניל ופירות מסוכרים ומטוגן בשמן עמוק; והקסטה סיצילינה: עוגת ריקוטה ומרציפן מזוגגת בסוכר ומעוטרת בחגיגיות ברוקית זרחנית. נוגסים בקינוחי הריקוטה וחושבים על ברנרדו פרובנצנו, הקאפו די טוטי קאפי שנעצר באפריל 2006 לאחר שהיה מבוקש במשך למעלה מארבעים שנה על עשרות מעשי רצח. הבוס של כל הבוסים, שחלש על תנועת כספים של מליארדי דולרים, הסתתר באורח לא טלוויזיוני בעליל בצריף מט לנפול בחוותו של גבן ריקוטה קשה יום מחוץ לקורליאונה. הוא נתפס כשהוא צופה ב"יפים והאמיצים" בטלוויזיה שחור לבן כששמיכה על ראשו על מנת להסתיר את הבזקי האור.
אחריהן מתחיל מצעד המרציפן. הפירות הצבועים, הפרוטה די מרטורנה, הוכנו במקור רק פעם בשנה עבור ליל הקדושים, אז קיבלו אותם הילדים כמתנות מהמתים. ויש גם עיגולי מרציפן מאובקים באבקת סוכר או מעורבבים עם פיסטוקים, קליפות תפוז או שוקולד; ג'נובזה, כיסוני בצק ממולאים בקרם לימון נהדר; "לשונות החותנת" הממולאים מרקחת לימונים ועוד ועוד, הכל מוכן עדיין בחדר האחורי של הקונדיטוריה בעבודה כמעט ידנית ובשיטות מיושנות.
חוץ מפסטיצ'ריות מלאים הרחובות היפהפיים בעיקר בתיירים ובנותני שירותים. סמטאות צרות ובתים שנותרו על כנם מהמאה ה-13 הם אולי תפאורה נאה לעוברי אורח מזדמנים, אבל לא כזו שעומדת באיכות החיים שדורשים בני המאה ה-21. גגות הרעפים האפורים, צריחי המגדלים ומקדשי אלות הפריון הפכו אותה לפופולרית עד מאד גם בקרב המתחתנים. על רקע המבצר הנורמני הכביר מצטלמת כלה מגושמת למראה, שגם גינוני הכלה המפורכסים לא מצליחים לשוות לה חינניות.היא כל כך דומה לבת דמותה השמנמנה של סופיה קופולה ב"סנדק 3", עד שלמתבונן מהצד, שתודעתו שובשה על ידי עשרות סרטים אמריקניים, אין ספק בכלל שהחתונה הזו היא פרי שידוך מאולץ שכפה הקאפו די טוטי קאפי על החתן הנבוך.
בלילה שוטטנו בעיר הרפאים. גם אנחנו, כמו גיבורו של פירנדלו, מתקשים לעלות על יצוענו בלילה בלי לקבל את ברכת הדרך מפיה של כוסית משקה טובה. אבל בעיירה הזו מוארים בלילה רק פירות המתים באור יקרות בחלונות הראווה, וקול צעדינו המהדהדים על אבני הסמטאות מגודלות האזוב נשמע כמו פרלוד לענני ערפל כבדים שיגיחו מן הים, ולמתנקשי המאפיה שיצוצו מאחורי צילם הכבד של המנזרים. היחיד שהגיח מעבר לקרן הרחוב היה כמובן שוטה העיירה, חובש מגבעת פנמה לבנה שאל שוליה מוצמד פוחלץ תרנגול קטן, ושואג קוקוריקו לעבר התיירים המבועתים שהסתלקו בריצה.
הדרך היחידה לשים קץ לאורגיית הסוכר הפראית של ארצ'ה, היא לרדת לבריכות המלח של טראפאני: רצועת חוף בת 30 ק"מ, המשתרעת עד למרסלה, של הרי מלח, טחנות רוח ומוזיאון קטן המוקדש לתולדות הפקת המלח בתקופות קדומות.
Pasticceria Maria Grammatico, Via Vittorio Emanuele 14, Erice, www.mariagrammatico.it
|
הוסף תגובה