מלון במלמנס

שעתן הגדולה באמת של מסעדות המלונות הייתה בתחילת המאה. בימים בהם נסיעה מנקודה לנקודה הייתה עדיין מסע מפואר שחצה יבשות וימים, ולא רק כמה שעות שעדיף לשרוף עם שני כדורי נומבון, מלונות סימלו את תמצית הזוהר. בחללים הגדולים של המבנים האלה שמשלבים בין הפרטי לפומבי, בין אולמות מפוארים של נשפים לבין טרקלינים אינטימיים נחבאים, טמונה הייתה ההבטחה להרפתקאות הגדולות ביותר. המתעד הגדול ביותר של התקופה הזו, והאיש שהצליח באמת להסביר את סוד קסמם של המלונות כעולם בזעיר אנפין שמתפקד כמערכת סגורה ומרתקת בין שפע של תיירים מזדמנים, היה לודוויג במלמנס.

רוב העולם מכיר אותו כמחבר ומאייר של סדרת ספרי ילדים מצליחה שגוללה את עלילותיה של "מדליין", יתומה צרפתית קטנה שגדלה בבית הספר של המנזר. אבל לודוויג במלמנס היה גם מחברם של נובלות, ספרי מסע וכתבות ל"ניוו יורקר" ול"ווג", ובעיקר מספר סיפורים אמיתי שצייר דמויות וטיפוסים ססגוניים בקווים פשוטים ונקיים כמעט כמו הקריקטורות המפורסמות שלו.

הוא נולד במלון שניהל אביו, ובילה את שנות חייו הראשונות בגינת הבירה הפסטורלית שבלב האלפים האוסטריים, כשmaître d’hôtel זקן משמש לו כאומנת ושף המלון מכין את הפורמולה שלו. הילדות המאושרת הזו נקטעה באחת ב- 1904, כשאביו, בלגי בעל נטיות בוהמיינית ותשוקה לציור, ברח עם אשה נשואה והותיר מאחוריו שתי נשים הרות. אמו של לודוויג, שנשאה בבטנה את אוסקר אחיו שלימים ייהרג בנפילה לפיר מעלית במלון, ואומנת צרפתית יפהפייה שטרפה את נפשה בכפה מרוב יגון. לודוויג הצעיר נשלח לגרמניה שאותה שנא, נזרק משורה של בתי ספר, נבעט מהמלון המשפחתי לאחר תקרית מצערת בה ירה לעבר המלצר הראשי וב – 1914 הועלה ע"י המשפחה המיואשת לספינה שחצתה את האוקיינוס האטלנטי ובכיסו מכתבי המלצה לפטרונים של מלונות הפאר הגדולים. הוא נחת בריץ קרלטון, היהלום שבכתר החברה הניו יורקית שבין מלחמות העולם והמשבר הכלכלי הגדול, ובמשך חמש עשרה שנים טיפס בסולם הדרגות מפיקולו זוטר ועד לרב מלצרים. השנים האלה פרנסו מאות של סיפורים אוטוביוגרפיים למחצה שמתארים סעודות פאר של שגרירים, שחקניות קולנוע ורוזנים בחדר הקריסטל המפורסם שעוצב על ידי וורן וויטני, תזמורות מנגנות בלובי "לה בוהם" ומאדם בטרפליי", קרבות בין צבא של מלצרים לובשי בגדי פינגווין שחורים לבין גדוד טבחים עוינים בלבן ואמהות יהודיות שהתרוצצו, כאז כן היום, בעקבות שושבינות דחוסות בשמלות סאטן תכלת נוצץ וקומפלקס רבע העוף הנצחי.

שני קבצים מצויינים של סיפוריו של לודוויג במלמנס: “Hotel Bemelmans" ו"When you lunch with the emperor", בהוצאת Ebury press.