כשהוא גוסס ממחלת הסרטן הזמין פרנסואה מיטראן, הנשיא הצרפתי לשעבר, קומץ חברים לארוחה. בסעודה האחרונה של אחד מגדולי הנהנתנים של המאה האחרונה, היו אויסטרים, הוגש פואה גרא, אבל שום קינוח או מבחר גבינות לסיום. הטעם האחרון שרצה מיטראן לאצור בזיכרונו היה של בשר הגבתון, L’ortolan, מעדן צרפתי מהולל ואסור. ציפור השיר הזהובה נזכרת לראשונה בשירים מוקדמים כסמל התמימות והסגידה לישו. הרגשות הנוצרים החסודים התחלפו במהרה בסיפורי הלל לטעמה האגדי. אסור לצוד אותה, אסור להגיש אותה במסעדות והקנסות על הפרת החוק גבוהים, אבל זה לא מונע מאחוזי הדיבוק ורודפי הבצע להציב מלכודות בצמרות העצים. הציפורים הזעירות, 30 גרם משקלן, חייבות להילכד בחיים. ברגע שהן נלכדות הן מפוטמות במשך חודש ימים בתפריט של דוחן, ענבים ותאנים. כשהן משלשות ומרבעות את משקלן המקורי הן מוטבעות בעודן בחיים בגביע ארמניאק.
מיטראן אכל את הגבתון בצורה המסורתית, כשבד מכסה את ראשו, אבל חרג מן המנהג המקובל של אכילת ציפור אחת בסעודה. הוא אכל שתיים. זה היה הדבר האחרון שעלה על חיכו. למחרת בבוקר הידרדר מצבו והוא החל לסרב לדברי מזון. ימים ספורים לאחר מכן הלך לעולמו.
|
הוסף תגובה
