|
אתה יודע מה השאלה הכי נפוצה במסעדה?", מאתגר השף בסוג של טריוויה למיטיבי לסת. "מהי מנת היום?", מנסה הדוקטור. "גם, אבל במקום הראשון מככבת קושייה הרבה פחות מתוחכמת". "???" "עם מה זה בא?" והשף מסביר:"על מנת היום מספר המלצר גם אם לא נשאל, אבל לא משנה אם המנה תהיה בשר או דג או מנה צמחונית או השד יודע מה, תמיד תמיד, בסוף תיאור התפריט והצעות היום, תצוץ השאלה "עם מה זה בא?". ברוב מדינות אירופה הנאורות מבחינה קולינרית, לא מתחבטים בסוג כזה של קושיות עליהן לא שמעו מעולם. שם נהוג להגיש מנה עיקרית חפה מתוספות וקומבינציות. התוספות מוצעות לחוד. אין חובה לצרוך. "אתה יודע", אומר הדוקטור, " ניסיתי פעם ללמוד ולהבין את מקורות התוספות למנה העיקרית בהיסטוריה הקולינרית של המין האנושי ולא הצלחתי. במזרח הרחוק אין בכלל דבר כזה, אבל בכל רחבי הכדור המערבי יש ויש ואפילו מקובלות התוספות למנה העיקרית. לדעתי זהו צורך קמאי של השלמת הארוחה. כאילו ידעו האמהות כולן משחר בריאת העולם את החשיבות התזונתית של חיזוק המנה העיקרית. זו מורכבת בדרך כלל משיפעת חלבונים ושומנים והיא זקוקה לתמיכה ותגבורת בצורת פחמימות ומיני ירק. בהדרגה התפתחה התובנה הגסטרונומית כי תוספת למנה עיקרית במסעדה היא בחירה, אבל בבית זה כבר משהו אחר. שם זה הכרח אימהי." "הבישול הכי נוח בבית הוא שילוב של עיקרית ותוספת - פחות כלים לרחוץ, יותר רושם בהצגה לשולחן, אבל לא פחות חשוב – יותר נכון מבחינה תזונתית ובעצם גם יותר טעמים. ´הדרך האולטימטיווית היא צלייה או אפייה בתנור של מנה עיקרית יחד עם התוספות שלה, וכאשר בוחרים נכון את המרכיבים מתקבל מיזוג נעלה. כמו שאמא הייתה אומרת – פרפקט." 
|